מה הקטע עם ההפרטה החוזרת?
בחודשים האחרונים נמשכת בחוגים שונים דיון על הפרטה חוזרת. תחת מבול של מידע, לעתים קרובות שוכחים לשאול את אחת השאלות הבסיסיות, כלומר מהי באמת הפרטה חוזרת?
בהכללה גדולה, תהליך ההפרטה החוזרת הוא תהליך הכרוך בהחזרה לבעלים הקודמים או ליורשיהם של הנכסים שנלקחו מהם על ידי המדינה באמצעות הלאמה או הפקעה.
כדי להמחיש את היקף הבעיה הזאת בפולין, יש להדגיש כי לאחר מלחמת העולם השנייה, הרשויות הקומוניסטיות למעשה הלאימו את כל המשק והמסחר, למעט חוות עד 500 דונם, ובאזורים מסוימים עד 1,000 דונם.
למרות קבלת העצמאות המחודשת בשנת 1989, הרשויות הפולניות לא הסדירו עד כה את סוגיית ההפרטה החוזרת. הניווט בחלל המשפטי הריק הוביל לסדרת הפרות מצד אנשים שניצלו פרצות בחוק הפולני. יורשי אנשים הזכאים להחזרת רכוש או פיצוי החליטו למכור את תביעותיהם כמעט בחינם.
בנקודה זו יש להדגיש כי לא כל החזרים של מקרקעין או תשלום פיצויים בוצעו כתוצאה של הונאה, כלומר מה שנקרא ההפרטה החוזרת הפראית. הנחה כזאת היא הכללה מרחיקת לכת. בהליכים מנהליים או משפטיים ארוכים הצליחו הבעלים או יורשיהם לקבל בחזרה את הרכוש שהולאם על ידי השלטונות הקומוניסטיים ללא בסיס משפטי או תוך הפרה בוטה של החוק.
הניסיונות הראשונים להסדיר את המצב
נראה כי אילו החליטו השלטונות להסדיר את הסוגיה המורכבת הזאת כבר בשנים הראשונות לאחר שפולין החזירה לעצמה את הריבונות, המצב המתואר לעיל לא היה קורה כלל. ב-29 השנים האחרונות נעשו שני ניסיונות להסדיר את עניין ההפרטה החוזרת. הראשון התקיים בתחילת המאה ה-21, כאשר הנשיא אלכסנדר קוושנייבסקי הטיל וטו על חוק ההפרטה החוזרת. הנסיון השני התקיים באוקטובר 2017, כאשר משרד המשפטים הציע מה שנקרא חוק ההפרטה החוזרת הגדול, אשר, בשל הסתייגויות מהותיות רציניות, הופנה לדיון נוסף (כמתואר ביתר פירוט כאן).
הצעת חוק ההפרטה החוזרת הגדול כללה הגבלה בשיעור הפיצויים – מ-20% ל-25% משווי הנכס, בהתאם לצורת התשלום הנבחרת, כלומר כסף או אג”ח האוצר. ההנחה החשובה ביותר של פרויקט זה היתה להפסיק את החזרת הרכוש בעין ולהעניק פיצוי מלא. מאידך גיסא, הפרויקט הציע החלפתם של ההליכים המנהליים או המשפטיים-מנהליים הארוכים ולאחר מכן ההליכים האזרחיים, בהליכים הרבה יותר מהירים ויעילים בפני ראש המחוז הנתון.
אך בשל הפסקת העבודות על החוק, חזרו השלטונות לנקודת ההתחלה – הנקודה השלילית לא רק לאנשים הטוענים לזכויותיהם, אלא גם למדינה עצמה.